ליווי אישי לכותבים

בלב השדה מונחת אבן. אבן יקרה. אתם יודעים שהיא שם אבל אתם לא מעזים לגשת. אולי השדה גדול מאוד ואתם לא חושבים שתצליחו לחצות אותו עד לבו. ואם כן אולי לא תצליחו לחזור. או אולי האבן גדולה מאוד וכבדה ואתם חוששים שלא תצליחו להרים אותה. אתם לא יעקב, שהצליח לבדו לגול את האבן מפי הבאר, בשביל רחל.

אולי יש שם המון אבנים ואתם לא מזהים את האבן בהא הידיעה. ואולי זאת אבן נוצצת וזוהרת כל כך עד שאתם יודעים שברגע שתגיעו אליה, ותגעו בה, והיא תיגע בכם – לא תרצו עוד דבר אלא רק להחזיק בה.

האבן מכבידה על לבכם, ואתם רוצים שמישהו יעזור לכם לגשת אליה, להגיע אל לב השדה.

בואו. ניגש לשם ביחד.

"אין לך דבר מכאיב / משדה שאבן נחה על לבו" (דליה רביקוביץ, "המערב הכחול").

את הכאב הזה המלים יכולות להפיג. איך אני יודעת? כי גם אני, בכל רגע ורגע, פוחדת לגשת. שולחן הכתיבה הירוק שלי הוא שדה ענקי של אי ידיעה, המחברת היא ים בלי חוף, המחשב הקטן הוורוד שלי הוא תהום. ואז אני מתיישבת וכותבת.


*****************************************************
אם גם על לבך מכבידה האבן,
אם גם לך קשה להתחיל לכתוב 
או שאין לך מושג איך מתחילים לכתוב ומה בכלל,
אם פתאום נהיה לך ברור שצריך לעשות מקום לכתיבה בחיים שלך
- זה הזמן להתקשר אלי.
אני מחכה לטלפון ממך: 054-5371474
(ואפשר להתחיל גם מלכתוב לי מייל: ktantana2011@gmail.com)

*****************************************************
הנה מה שכתב ערן על תהליך העבודה אתי:

שנים שאני כותב. מאז שאני זוכר את עצמי בעצם. אבל אף פעם זה לא הרגיש לי שאני "כותב", אפילו לא "כותב למגירה". זה יותר הרגיש כמו המון התחלות של כתיבה. גלים של צורך שעולה לומר משהו על הנייר, כמה שורות שמרגישות לא שלמות, ואז התסכול המוכר - גם כי זה הרגיש לא שלם, גם כי לא מצאתי בתוכי את המשאבים לחזור לזה...
עם גלית התחלתי לעבוד לפני כמה חודשים. בהתחלה בסדנאות כתיבה שבועיות. בהמשך במפגשי אימון אישיים. אני לא יכול לשים את האצבע על מה בדיוק היא עשתה שם, אבל משהו קרה וקורה. משהו נפתח.
ההיכרות העמוקה שלה עם העולם הפנימי של הכותב על שלל סמטאותיו. הנכונות שלה ללכת איתי בקצב שלי, ובדרך שלי אל הסמטאות המסוימות שלי, עם המון קבלה ובו-בזמן עם עידוד ממריץ.
פתאום התחלתי להקדיש פרקי זמן קבועים לכתיבה. הופתעתי בעצמי מכמה הרבה מבקש להיאמר מתוכי. הרגשתי שאני נהנה, שאני רוצה עוד, ושנולדה בי לגיטימציה להגיד "כן" לצורך הזה. פרויקט תרגום שהייתי עסוק בו שנים רבות ללא הצלחה אמיתית לקדם אותו נמצא עכשיו בשלבי עבודה מתקדמים. ראשי עסוק יותר ויותר בסיפורם של סיפורים, והם לא נשארים לי רק בראש... הם עולים על הנייר, חלקם מגיעים גם אל המחשב, ואני לא מפחד עוד לחזור אליהם, לערוך, ללטש.

הליווי האישי של גלית נתן לי מתנה אמיתית.

*****************************************************

אני מזמינה גם אותך לתת לעצמך מתנה אישית 
ולעשות לעצמך מקום לכתוב.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה